על הגישה המערכתית הקונסטלטיבית בקצרים

– כל בעיה המופיעה בנקודה מסוימת במיקום ובזמן היא תוצאה של ארועים ודינאמיקות הנמצאים במערכת הרחבה.

– בכדי לפתור בעיה יש צורך להסתכל על המערכת הרחבה על רבדיה ולאורך צירי הזמן השונים.

– בכדי למצוא את ההקשרים שיכולים לקדם פתרון חדש, יש להיעזר בדרכים חדשות שאינם מתבססות על מה שכבר ידוע.

– בקונסטלציה המערכתית אנו נעזרים בערוצי המידע השונים הקיימים באדם: בהדמיה, בחוויה, באינטואיציה, באמפטיה ובתנועה במרחב. עבודה עם ערוצי מידע אילו מובילה ליציאה מהידוע והמוכר ולהופעה של אינפורמציה חדשה הרלוונטית לפתרון חדש להופיע.

-ידע במנהיגות קונסטלטיבית מאפשר להכיל רמת מורכבות גבוהה המקדמת את מטרת הפרט והכלל בו זמנית.

-מטרת התהליך הקונסטלטיבי היא לשנות את ההשפעה של העבר מבעייתית, לתומכת ולמקור להשראה,

-העובדה שאין אנו יודעים מהו הפתרון אינה שוללת את קיומו.

הוא נמצא במרחב, אך אין אפשרות לראות אותו,

לדעת אותו או להיות באינטראקציה ישירה איתו.

בעיה נחווית כבעיה אך ורק ביחס להימצאותו של הפיתרון.

-ה'או או', נוטה להיות הפתרון הקל יותר ולכן המועדף, אך הוא משאיר חוסר.

אותו החוסר ידרוש תשומת לב ומשאבים שיעיבו על המשכיות טובה.

-ה'גם וגם' מחייב התמודדות עם מורכבות אך הוא זה שמוביל אל שלם גדול יותר.

-כאשר כל פרט במערכת מרגיש שייך ונמצא במקום הנכון,

המערכת כולה תנועה באופן מיטבי

-גבולות המערכת נמצאים מעבר לידוע ולהגיוני

-ככל שבתהליך הקונסטלציה תהיה אפשרות לתת לגורמים הרלוונטיים

הידועים והמתגלים

למצוא את המבנה המיטבי והנכון להם בהתייחסות האחד לשני ולקונסטלציה כולה,

כך סיכוי גדול יותר שתימצא הדרך אל תנועה חדשה ומיטיבה

ויתגלו אפשרויות שלא היו נוכחות קודם לכן.

-בתנועה שבין העבר להווה ולמתהווה תמיד ניתן לשאול

מה צריך לקחת מהעבר כדי להיות יותר נוכח בהווה

ולנוע אל העתיד באופן טוב יותר.

-כאשר כל החוליות המחברות בין עבר, הווה ועתיד,

מוצאות את מקומן הנכון על ציר הזמן,

נוצרת שרשרת של תנועה מתמשכת של ידע,

ניסיון ותמיכה למען המשכיות מיטיבה.