טראומה ארגונית היא אירוע שנחווה כטראומטי ע"י חברי הארגון. זהו אירוע שהזיכרון שלו נצרב בזיכרון הרגשי אצל העובדים.
לארוע שכזה יש השפעה על התחושות, היחסים, היציבות, ההתנהלות הארגונית והרווחיות בארגון.
אנחנו רואים שוב ושוב בעבודת הקונסטלציה עם ארגונים איך השפעתה של טראומה ארגונית ממשיכה להשפיע גם לאחר הדור שחווה אותה.
ומה עוד, שלפעמים הסיבה להקמת העסק במקור היא בעצמה בעקבות טראומה (כמו עסק או ארגון שקם לאחר אובדן כלשהו)
דוגמאות למצבים בהם אירוע יכול להחוות כטראומה ארגונית: מיזוג, רכישה, פרוייקט דגל שנכשל, פיטורים של דמויות משמעותיות או כמות משמעותית של עובדים וכד'.
הטראומה מייצרת סימפטומים פתולוגים שמפריעים בהתנהלות המיטבית של הצוות או הארגון. דרכים שונות בהן היא יכולה להתבטא יהיו – חזרתיות על הדינמיקה הטראומטית – עוד ועוד פיטורין, חוסר בשיתוף פעולה עם ההנהגה, אינטריגות, קבוצות ומחלקות הפועלות זו נגד זו, הזדהות/נאמנות עם הסובלים ועם אילו שעזבו, ונתק בין מה שהיה לפני הטראומה למה שהיה אחרי שמביא לנתק של הארגון מהכוחות שהקימו אותו.
אלה שעזבו משפיעים מאוד על הארגון – זה כמו חור שחור לחווית נתק יש נטייה להשתכפל, כך שנתק מתוך טראומה ימשיך להופיע אצל אנשים שונים בארגון , גם אלה שהגיעו עשרות שנים אח"כ.
מה עושים עם זה, הרי אי אפשר תמיד למנוע טראומות ? מה עושים בדיעבד?
